החלטה בתיק בש"א 3321/07

1.         בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי ו/או שימוש לרעה בהליכי משפט.

העובדות בקצרה

2.         המבקש היה בכל הזמנים הרלבנטים חקלאי שעסק, בין היתר, בשיווק חיטה.

3.         בין הצדדים נכרתו שני הסכמים, בזמנים שונים, לפיהם המבקש היה אמור לספק למשיב  חיטה, בתמורה לתשלום כספי. ההסכם ראשון מיום 6/9/96, והסכם שני [אשר מבטל את ההסכם הראשון] מיום 30/9/97.

4.         המשיב שילם למבקש 105,000 ש"ח (לא כולל מע"מ) בגין החיטה שאמור היה לקבל מהמבקש. ראה בעניין זה ההסכם הראשון מיום 6.9.1996.

5.         עוד לפני הספקת החיטה, מסר המבקש למשיב 3 שיקים מעותדים, על סכום כולל של 110,500 ש"ח, לצורך "בטחון הספקת הסחורה", עפ"י הפירוט שלהלן:

            א. שיק ע"ס 43,750 שמועד פרעונו חל ביום 30.2.1998.

            ב. שיק ע"ס 23,000 שמועד פרעונו חל ביום 20.4.1998.

            א. שיק ע"ס 43,750 שמועד פרעונו חל ביום 15.6.1998.

            שלושת השיקים הנ"ל יכונו להלן: " השיקים".

6.         עפ"י תנאי ההסכם מיום 30/9/97, היה ולא יספק המבקש את הסחורה בזמן, יהא זכאי המשיב לפרוע את השיקים. כמו כן נקבע בהסכם השני, כי צד שיפר את ההסכם ישלם למשנהו סך של  30,000 דולר (יכונה להלן: " הפיצוי המוסכם").

כך ניסחו הצדדים את התחייבויותיהם ההדדיות:

            "...אם אחים עזרא לא יספק את הסחורה בזמן העונה

            זכותו של בשאר לפרוע את הצ'קים שנתנו לבשאר

            לבטחון הספקת הסחורה...

            אם אחד משני הצדדים מפר את ההסכם הזה משלם

            30,000 $...".

7.         ביום 10/4/00 הגיש המשיב את השיקים לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל [להלן: " התביעה השיטרית"], מהטעם שהחיטה לא סופקה, ולפיכך טען, כי הוא זכאי להשבת כספו ששולם ללא מתן תמורה,  באמצעות פרעון השיקים שנמסרו "לבטחון הספקת הסחורה".

            המדובר כאמור, בשלושה שיקים שמועדי פרעונם הינם כדלקמן:

            30/2/98, 20/4/98 ו- 15/6/98.